קטגוריה: כללי

אשת חיל מי יפיק?

וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ

ההתרגשות בדבר שובה של וונדר וומן, שהחלה בספטמבר השנה, הייתה מוקדמת מדי. הכוונות המתוקשרות של דיוויד אי קלי להחזיר את הכוחות לאמזונה הקסומה, נדחו לעת עתה לאחר שלא נמצאה רשת שתפיק את הסדרה.

הסיבה הרשמית לדחייה היא תזמון לא מוצלח. רשת FOX דחתה את הפרויקט בטענה שהוא לא מתאים לה ללוח המשדרים, ב-ABC וויתרו מתוך רצון להתמקד בגיבור העל שלהם, הענק, CBS (ששידרו את הסדרה המקורית) התלבטו ארוכות עד שהחליטו לוותר, NBC וויתרו בגלל השינויים הפנימיים בהנהלה ורשת CW, שהיא הכתובת האידיאלית לפרויקט שכזה, לא יכלה לעמוד בעלויות.

העלויות הגבוהות הכרוכות ברכישת הזכויות על הדמות של חברת DC comics, מקטינות את הסיכויים שאחת מחברות הכבלים תוכל לתפוס את מקום הרשתות ולממן את הפרויקט הגרנדיוזי.

וונדר וומן, או כפי שנקראה בעברית אשת חיל, היא הנסיכה דיאנה שהגיעה לארצות הברית בעקבות אהבתה לקצין סטיב טרוור ומטרתה לייצג את האמזונות בעולם הגברים ולהילחם בנאצים ושאר רשעים (העלילה המקורית התרחשה במלחמת העולם השנייה). כוחותיה הגיעו מהאלים והיא יפהפייה ואינטליגנטית כמו שהיא רגישה וחזקה. סימני ההיכר הבולטים שלה הם חגורת זהב, כתר, צמידים חסיני כדורים ולאסו קסום שמאלץ את הנלכדים בו לעשות כפקודתה ולדבר אמת.

אולי שאלת הטיימינג איננה קשורה למאזן הכלכלי של הרשתות אלא יותר לעובדה כי הקהל מעט שבע מגיבורות על, אחרי זינה הנסיכה הלוחמת ובאפי קוטלת הערפדים. אמנם וונדר וומן איננה דמות חדשה, והיא מסתובבת בינינו כבר שנים רבות (מאז שנות הארבעים כדמות קומיקס ומאמצע שנות השבעים כדמות טלוויזיונית). למרות שעל פי השמועות הגרסה שהציע קלי מספקת מבט רציני יותר ונטול קאמפיות על הדמות, זה לא הוואקום אליו פרצה לראשונה, כצלע הנשית של השילוש הקדוש של יקום DC לצד סופרמן ובאטמן.

אגב, זו לא פעם ראשונה שמנסים להחזיר לחיים את הגיבורה המיתולוגית, לאורך השנים כותבים ומפיקים שונים, בהם גם ג'וס ווידון, ניסו להצילה אך בכל פעם נתקלו הפרויקטים בקשיים. נכון לעכשיו גם הפרויקט של קלי נדחה, אך הוא שומר על אופטימיות ומאמין שמדובר רק בעיכוב ועדיין ישנה תקווה כי מישהו ירים את הלאסו הקסום בקרוב.

פולאו אפ 1

נראה כי האופטימיות של דיויד אי קלי בדבר חזרתה של אשת חיל לחיינו הייתה במקומה. קלי אמר בעת ההכרזה על הדחייה כי הוא "אופטימי שאנחנו הולכים לעשות את זה. יש לנו תסריט שוורנר ודי.סי מאוד נרגשים לגביו". עוד הוסיף כי "זה פרויקט ענק ויכול להיות שזה יותר מדי לבקש ממישהו לנסות וללעוס את זה לעונה הבאה. אבל אני עדיין משוכנע שזה יקרה. אמנם מדובר בפרויקט מסובך, אך זה גם מה שהיה מהנה בו".

וכך מספר שבועות לאחר שכל הרשתות הגדולות דחו את הפרויקט, הודיעה רשת NBC  כי תפיק את הפיילוט בכל זאת. הרימייק לוונדר וומן יביא את סיפורה של דיאנה פרינס, מנהלת חברה מצליחה המנסה לשלב בסדר היום העמוס שלה גם מאבקים בפושעים ובנבלים של לוס אנג'לס.

מודעות פרסומת

לאמץ בלי בושה

שלושה בדירה אחת. כמעט אנושיים

אחת ההנאות בצפייה בטלוויזיה בארץ היא האפשרות לגלות מדי פעם בלוח השידורים העמוס לעייפה בתוכניות אמריקאיות גם סדרות בריטיות איכותיות. זה קרה לי עם "רגלים קרות" המרגשת, "ד"ר הו" המיתולוגית ועוד סדרות מופת שהפוסט קצר מלהכיל.

לכן, הגילוי כי שלוש סדרות מבין אלו שצפויות לעלות בעונת השידורים המתחדשת בארצות הברית הן בעצם אדפטציות אמריקאיות לפורמטים בריטים, התקבלו אצלי ברגשות מעורבים. מצד אחד, יש המון היגיון בעיבוד פורמט לתרבות היומיומית בה הוא מוצג בעיקר בסדרות כמו "זיווגים" או "המשרד". מנגד, במקרים כמו "החיים על מאדים" או "כמעט אנושיים" זה מרגיש קצת מיותר.

"כמעט אנושיים", שעונה שלישית שלה עומדת להתחיל ב-BBC 3, מגוללת את סיפורם יוצא הדופן של ערפד, איש זאב ורוח רפאים, ששוכרים יחד דירה. ההקשר התרבותי בו הם מקיימים את חייהם הלא שגרתיים לא רלוונטי לעלילה. הגרסה הבריטית חושפת באיטיות את חייהם המורכבים של יצורי האופל ועושה זאת בחן ובנימוס בריטיים. (זאת בניגוד לאחותה האמריקאית "דם אמיתי" שמנסה לעשות אותו הדבר אך מועדות במחוזות הדרמטיות והאימה – ועוד על כך בקרוב).

הגרסה האמריקאית, שתעלה ב-17 בינואר בערוץ Syfy, תספק עבודה לסאם וויטור (שכבר החתים כרטיס ב"באטלסטאר גלקטיקה" ו"סמולוויל") ועכשיו יזכה להוביל סדרה משלו. אך האם הוא יצליח לשכנע בתפקיד מיטצ'ל, הערפד הקשוח אך מצפוני, כמו אדיאן טורנר?

חתיך הוליוודי. מק'אבוי

סדרה נוספת היא "לגדול בלי בושה" המטורפת. ההפקה של רשת שואוטיים בכיכובו של וויליאם ה' מסי, שתעלה ב-9 בינואר, מעוררת סקרנות. עם זאת, משפחת גלאגר הבלגניסטית, שמגדלת אב שיכור ומסומם בשגרה של דמי אבטלה, עובדים סוציאליים והרבה הפקרות, שייכת למשכנות העוני הבריטיים. קשה לי לראות כיצד ג'ון וולס (שהפיק את "הבית הלבן") ופול אבוט (יוצר הסדרה) הצליחו לשנות לה לוקיישן מבלי להפוך אותה למשפחת ווייט טראש אמריקאית רגשנית ודרמטית. וגם אם כן, הגרסה המקורית חשפה לעולם את פרצופו החינני של ג'יימס מק'אבוי, שגילם בעונות הראשונות את בן זוגה הסורר של האחות הבכורה פיונה (אן-מארי דאף שהפכה לאישתו גם בחיים האמיתיים). בהמשך הוא פנה לקריירת משחק מוצלחת ביותר בהוליווד, שכללה בין השאר את הסרטים "מבוקש", "המלך האחרון של סקוטלנד" ו"כפרה"  – גילוי כזה לא יחזור על עצמו פעמים.

רשת MTV  תחשוף ב-17 בינואר את הגרסה שלה ל"סקינס" דרמת הנעורים הפרובוקטיבית. על פי הדיווחים המייקאובר האמריקאי ימשיך את דרכה של הסדרה ההבריטית שטופת הסמים, ההורמונים וחרדות ההתבגרות בהתחלה ובהמשך יתפתח לכיוון עצמאי. מה שמעורר באופן אוטומטי את השאלה – האם בידי הרשת הגדולה לא היו מספיק חומרים כדאי לרקוח דרמת נעורים מקורית משלה?

הטריילר האמריקאי:

שורות על המקהלה

מהרגע הראשון היה ברור ש"גלי" היא ההתפתחות הטבעית באבולוציה של סדרות הנוער האמריקאי. היא משלבת בין אווירת המיוזיקל הקאמפית של "היי סקול מיוזיקל" לבין דילמות ההתבגרות המתקדמות שמככבות בסדרות כמו "גוסיפ גירל". הדור שגדל על ברכיה הסכיזופרניות של מיילי סירוס, או "האנה מונטנה", כבר בשל ומר.שוסטר (מתיו מוריסון) הגיע להעביר את השיעור הראשון בחינוך המיני.

לוזרים מעולם לא היו סקסיים יותר מאשר החבורה המזמרת של מקנליי היי שחדרה עד מהרה ללב הצופים וסחטה שבחים מהמבקרים. ההתלהבות הראשונית הייתה מיידית, בעיקר בזכות הפקות מוזיקליות שהצליחו להפתיע ולרגש. אולם, לאחר שנוקו שאריות הברד מהפנים, לקראת סוף העונה הראשונה ולתוך השנייה, הזיופים הקטנים בה החלו לצרום.

קשה להתעלם מהעבודה שלמרות אוסף הדמויות המשעשעות שמציגה הסדרה, הן כולן סטריאוטיפיות להחריד ולא מעניינות בעליל. התפרצות ההורמונים המוזיקלית לא מצליחה לחבר בין קווי העלילה הדלילים, והדחף לשלטט לתוכנית אחרת גובר.

לא מאוד מפתיע בהתחשב בסדרה אחרת של אותם יוצרים, "ניפ/טאק" (עליה חתום ריאן מרפי, אחד משלושת יוצרי "גלי" ובכתיבתה השתתף גם בראד פלצ'וק, יוצר נוסף), שגם התאפיינה באפיזודות סנסציוניות שגרמו לך להישאר לעוד למרות שביניהן חיברו קווי עלילה מגוחכים. אם להיות לגמרי כנים לקראת סופה, ההנאה העיקרית נבעה מבחינת גבולות הביזאר שהסדרה הייתה מוכנה לפרוץ. "ניפ/טאק", אגב, שודרה במשך שש עונות ברשת FX , זכתה במספר פרסים בהם גם גלובס הזהב, עד סיומה הבלתי נמנע במרץ השנה.

סוויט סוויפס

ובחזרה ל"גלי", צפוי היה שעונת הסוויפס (הנמשכת לאורך נובמבר ולמעשה שודרה בארץ בתחילת דצמבר), בה נקבע מחיר זמן הפרסומות של כל סדרה בהתאם לרייטינג שלה, תהיה שעתה היפה של "גלי". הסדרה שחובת ההוכחה מקופלת בין דפי התווים שלה. אוסף אורחים מסקרנים ושורה של גמיקים נשלפו מייד, כמו גווינת' פאלטרו, מיטלוף, קרול ברנט ועוד.

במסגרת עונת הסוויפס סיפקה "גלי" הרבה רגעים מרגשים אך גם חשפה באותה קלילות את חוסר האחידות שבה. מצד אחד, חייבים להעריך את האומץ שבביצוע שירים מתוך "מופע הקולנוע של רוקי" בתוכנית נוער פופולאריות בשנות האלפיים. מנגד, דווקא הפרק שהיה אמור להציג את הסדרה כפרובוקטיבית וחתרנית חשף במלוא מערומיה, מחוכה וגרביוני הרשת שלה, את השמרנות שבה. כפי שבאה לידי ביטוי בסיפור המסגרת המגוחך שהצדיק את העלאת המחזה.

הופעתה המרשימה של גווינת פלטרו בתפקיד המורה המחליפה המגניבה סיפקה אף היא רגעים מרגשים. הגרסה מצונזרת לשיר של סי לו גרין "פאק יו", והמאש אפ בין הלהיט של ריהאנה "אמברלה" לבין שיר הנושא של "שיר אשיר בגשם". האם מישהו זוכר מה קרה באותו פרק מעבר לכך?

או שאולי זה כלל לא משנה. רשת FOX סיימה את החודש עם מקום גבוה בדירוג (ונתנה פייט לרשתות הברודקאסט האחרות) וההצלחה של "גלי" הייתה חלק מכך. האם הסדרה והרשת יצליחו לשמר את ההצלחה גם בשנה הבאה? זאת רק ימים יגידו. בינתיים, אמנם לא באמת מעניין אם אמה פילסברי (ג'מה מייס) תישאר נשואה לדוד ג'סי (ג'ון סטאמוס) או אם סו סילבסטר (ג'יין לינץ' המדהימה, שגם זכתה באמי על תפקידה) תגיש תביעה לגט נגד עצמה, כל עוד חברי המקהלה ימשיכו לרקד בתלבושת מנקרות עיניים ולפצוח בשיר יש סיבה לצפות.

הדרן

* אגב מחוות ל"מופע הקולנוע של רוקי" של סדרות נוער מזמרות, "תהילה" עשתה את זה קודם אי אז באייטיז – שם צפו הגיבורים בסרט והשתתפו בהצגה בלי התנצלויות מיותרות.

* האם העובדה שקורט (כריס קלופר) הזכיר כבר פעמים את "רנט" מרמזת שבקרוב נחזה גם בקאבר לאחר משיריו?

שלום עולם!